אנמיה ומחסור בויטמין B12

כל מה שצריך וחשוב לדעת על הקשר ההדוק בין מחסור ב-B12 ואנמיה

"חוסר דם" הינו מצב פיזיולוגי המתייחס לירידה בתאי הדם האדומים ובהמוגלובין או במילים אחרות: אנמיה. אנמיה נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות מסביב לעולם, ושליש מהאנשים יסבלו ממצב של אנמיה בשלב כזה או אחר במהלך חייהם.

ישנם שלושה סוגי אנמיה עיקריים: אנמיה מגלובלסטית, אנמיה המוליטית ואנמיה מחוסר ברזל.

תסמיני האנמיה על כל סוגיה כוללים בין היתר: עייפות כרונית, ללא קשר לשעות המנוחה והשינה, חולשה כללית, חיוורון, לעיתים דופק מהיר וסחרחורות ועוד. הסיבות העלולות להוביל לסוגי האנמיה השונים כוללות בין היתר: חוסר ברזל בתזונה, ייצור מופחת של המוגלובין, חוסר בויטמינים העלול להוביל לייצור לא תקין של כדוריות הדם האדומות, ייצור לא תקין של המוגלובין על רקע גנטי ומחלות שונות הקשורות למערכת העיכול, המשפיעות בין היתר על יכולת הגוף לספוג לתוכו ברזל וויטמינים שונים דרך המזון. מבין סוגי האנמיה השונים, אנמיה מגלובלסטית הינה הנפוצה ביותר והיא נובעת בעיקר ממחסור בויטמין B12 וחומצה פולית.

ויטמין B12 – מה חשוב לדעת?

ויטמין B12 נחשב לאחד מסוגי הויטמינים החיוניים והנחוצים ביותר לגופנו וזאת לנוכח מעורבותו בתהליכים פיזיולוגיים שונים הקשורים לייצור ה-DNA ולייצור תאי הדם. ויטמין זה חשוב להתפתחותנו לאורך כל שלבי החיים, החל מגיל ילדות וגיל ההתבגרות, דרך שנות הפוריות וגילאים מתקדמים יותר ועד לשלבים המאוחרים של חיינו.

מחסור בויטמין B12 עלול להיווצר כתוצאה מתזונה לקויה וגם כתוצאה מספיגה נמוכה או מוגבלת של הויטמין במערכת העיכול. בשני המקרים גם יחד, נטילת ויטמין B12 כתוסף תזונה  יכולה לסייע להתגבר על המחסור בויטמין ולשמור על רמות תקינות בדם וברקמות. נטילת תוסף ויטמין B12  נוזלי תורמת לספיגה מהירה ויעילה של הויטמין, שמתחילה כבר בחלל הפה דרך הרקמות הריריות, והיא מומלצת במיוחד לסובלים מבעיות במערכת העיכול.

בדיקת MMA למסור של B12

ויטמין B12 (או בשמו האחר קובלמין) נישא בדם על ידי 2 חלבונים. החלבון הראשון נקרא טרנסקובלמין 1 והוא קושר אליו כ-90% מסך ה-B12 בדם. בדיקת ה- B12 המבוצעת בקופת החולים בודקת את רמת הטרנסקובלמין 1 כמדד לכמות ה- B12 שקשור אליו.

אולם חשוב לדעת, כי טרנסקובלמין 1 משמש כחלבון אגירה לויטמין B12  ולא כחלבון נשא שמעביר אותו לתאים ולרקמות בהם הויטמין נחוץ לתפקוד תקין של מערכות הגוף. על כן זהו מדד שניתן להסיק ממנו כמה B12 נמצא במצב של אגירה, אך אין אפשרות להסיק במדויק ממדידת רמת טרנסקובלמין 1 בדם, לגבי רמת ויטמין B12 ברקמות אברי הגוף השונים.

החלבון השני, הקרוי טרנסקובלמין 2, אמנם קושר אליו רק 6%-12% מסך ה-B12 בדם, אך הוא החלבון אשר מעביר את הוויטמין לרקמות היעד, למח העצם ולמערכת העצבים. אולם בבדיקות הדם השגרתיות לא בודקים את רמת הטרנסקובלמין 2, למרות שדווקא חלבון זה יכול להוות אינדיקציה טובה יותר לרמת הויטמין בפועל ברקמות.

לכן, מכיוון שהאחוז הגבוה מתוך כלל ה- B12  בדם קשור לטרנסוקובלמין 1, עלול להיווצר מצב בו מדידת סך ה-B12 בבדיקת דם תיתן תוצאה בתחום הנורמה, אבל דווקא רמת הטראנסקובלמין 2 תהיה נמוכה.

מסיבה זו פותחה שיטה נוספת לאבחון מחסור בויטמין B12 המודדת את רמות החומצה המתיל-מלונית (MMA) בשתן. מדובר בחומצה אורגנית שהינה תוצר של תהליכי חילוף החומרים בגופנו, שרמתה בשתן עולה במצבים של מחסור בויטמין B12. בדיקת ה-MMA נחשבת לבדיקה מהימנה ומדויקת לגילוי מחסור בויטמין B12 , והיא מומלצת בפרט באותם מצבים שבדיקות הדם מראות שאין חוסר בויטמין B12, אך בפועל האדם חש בסימפטומים שעשויים להצביע על מחסור בויטמין, כגון, עייפות, תשישות, חולשה, חוסר ריכוז, תחושת נימול או עקצוץ בידיים וברגליים ועוד.

חשוב לציין – בנבדקים מעל גיל 65 ובאלה עם תפקוד כליות לקוי, רמת ה- MMA עלולה להיות מוגברת מעט באופן כוזב, אולם מעבר למצב זה היא נחשבת לבדיקה אמינה ורלוונטית.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.

Send this to a friend