בדיקת רגישויות למזונות – סקירת מחקרים

בדיקת אימונוגלובולינים (IgG) היא בדיקה המודדת את רמתם של נוגדנים שיוצרו על ידי מערכת החיסון, בין היתר, לאחר הדבקה בגורם מחולל מחלה כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים. נוגדני IgG נשארים בדם לזמן ארוך יחסית, ולכן הנוכחות שלהם תעיד בדרך כלל על חשיפה למחולל מחלה שהתרחשה בעבר.

מהם אימונוגלובולינים?

אימונוגלובולין הוא נוגדן – מולקולת חלבון המהווה חלק ממערכת החיסון. תפקידו לזהות ולהיקשר לאותם חלבונים ספציפיים (אנטיגנים) של פתוגנים הפולשים לגוף. חיבור הנוגדן לאנטיגן מאפשר את זכירתו – כדי שמערכת החיסון תוכל לתקוף אותו ולהשמידו במידה ובעתיד הוא יחדור שוב אל הגוף.
כאשר גורם זר (חיידק, נגיף או לחילופין מולקולת מזון גדולה)  חודר למחזור הדם, הגוף מייצר תגובה חיסונית בניסיון לחסל את הגוף הזר. יצירת נוגדנים היא חלק מאותה תגובה חיסונית שמטרתה לנטרל את הגורם הזר.

הגוף מייצר אימונוגלובולינים שונים כדי להילחם באנטיגנים שונים. לדוגמה, הנוגדן נגד אבעבועות רוח אינו זהה לנוגדן לשפעת. יש מצבים בהם הגוף עשוי לייצר בטעות נוגדנים כנגד עצמו, ולפגוע באיברים ורקמות בריאות כאילו היו פולשים זרים. מצב זה מוגדר כמחלה אוטואימונית – בה הגוף למעשה תוקף את עצמו.

איך המנגנון החיסוני הזה עובד?

ברגע שמערכת החיסון מייצרת נוגדן כנגד אנטיגן או רעלן ספציפי, בפעם הבאה שאותו גורם זר יחדור לגוף, המערכת החיסונית תזהה אותו ותייצר את אותם נוגדנים על פי הזיכרון החיסוני הקיים. לכן, בדיקות לזיהוי אימונוגלובולינים ספציפיים בדם יכולות להעיד על נוכחות של מחולל מחלה שמערכת החיסון נלחמת בו כעת, או נלחמה בו בעבר.

נוגדני IgG ורגישות למזונות

על פי גישות טיפוליות שונות, כגון הנטורופתיה והרפואה הפונקציונלית, אצל חלק מהאנשים עלולה להתפתח רגישות מסוימת לסוגים שונים של מזונות, החל מגלוטן ולקטוז ועד לירקות ופירות שונים, שתתבטא בתגובה חיסונית של מערכת החיסון המערבת ייצור נוגדני IgG. רגישויות מסוג זה למזונות עשויות להתבטא בתסמינים טורדניים לרבות גזים ונפיחות בטנית, עצירות, שלשולים, ולעיתים אף במצבים כרוניים שונים.

במאמר זה איגדנו עבורכם מגוון מחקרים בנושא של בדיקת IgG ככלי לאיתור גורמים לבעיות בריאותיות שונות:

מעי רגיז, מחלות מעיים דלקתיות ו- IgG

מחקר שנערך על ידי צוות חוקרים במחלקת גסטרונאטרולוגיה והפטולוגיה (מחלות כבד) בבית החולים האוניברסיטאי ציריך בשוויץ.

הרקע למחקר – כיום ידוע כי גורמים סביבתיים משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות של מחלת קרוהן. אך האם תגובות חיסוניות שהגוף מייצר כנגד אנטיגנים עצמיים או כנגד אנטגנים של מזונות, עשויות להיות קשורות לדלקת הכרונית במערכת העיכול ממנה סובלים החולים? את זאת המחקר ביקש לבחון.

מהלך המחקר: בשלב הראשון נבדקה נוכחות של נוגדני IgG בדמם של 79 חולי קרוהן ושל 20 אנשים בריאים (כקבוצת ביקורת). לאחר מכן, נבחנה המשמעות הקלינית של הימצאות אותם נוגדנים, זאת באמצעות מחקר קליני, כפול-סמיות ומבוקר פלסבו שכלל 40 משתתפים: בהתבסס על הנוכחות של נוגדני IgG בדם, נבנתה תוכנית תזונתית עבור המשתתפים, וכן נמדדו הפרשת אינטרפרון גאמא על ידי תאי T של מערכת החיסון, ונוכחות בצואה של נוירוטוקסין המופרש מתאי חיסון מסוג אאוזינופילים.

תוצאות המחקר: במחקר זה נצפה הבדל משמעותי בין רמות נוגדני IgG אצל חולי קרוהן בהשוואה לאנשים בריאים בקבוצת הביקורת. אצל כ- 84% מהחולים התגלו נוגדני IgG כנגד גבינה וכנגד שמרים. במהלך תקופת ההתערבות התזונתית שהותאמה לסוג הרגישות, תדירות פעולת המעיים היומית פחתה באופן מובהק (ב-11%) ואיתה פחתו גם כאבי הבטן וההרגשה הכללית השתפרה. הפרשת אינטרפרון גאמא מתאי T התגברה ולא נצפה שינוי בנוכחות הנוירוטוקסין בצואה.

מסקנות המחקר: להתערבות תזונתית שהתבססה על נוכחות של נוגדני IgG בדם כנגד אנטגנים במזון היו השפעות חיובית, כגון השפעה על תדירות צואה. עדיין נותר לברר מהם מנגנוני הפעולה של נוגדני IgG המעורבים בהתפתחות המחלה.

 

מחקר נוסףרקע ומטרות המחקר: להעריך את הקשר בין מזונות ותוספי מזון להם נוגדני IgG גבוהים לבין הסימפטומים והדלקתיות המאפיינים את מחלת קרוהן.

מהלך המחקר: 8 חולי קרוהן במצב של נסיגה השתתפו במחקר. בשלב הראשון של המחקר ניתנה להם דיאטה מוקפדת (מותאמת-קרוהן) . לאחר מכן, בשלב II ו- III של המחקר ניתנה להם דיאטת אתגר: שלב II כלל מזונות פשוטים (לא בצורה מעובדת) בעלי רמה גבוהה של נוגדני IgG. שלב III כלל את אותם מזונות אך כמוצרי מדף. מהמשתתפים נטלו דגימות צואה ודם והם ניהלו יומן סימפטומים במהלך תקופת המחקר.

תוצאות המחקר: התוצאות הצביעו על עליה מובהקת במדד פעילות מחלת קרוהן במהלך שלבי דיאטת האתגר II ו- III, לעומת שלב I. כמו כן הייתה עליה מובהקת במדדי דלקתיות (CRP) ובספירת תאי הדם הלבנים. בנוסף נמצאו שינויים במדד הקלפרוטקטין (חלבון שרמתו נמדדת בצואה אשר מעיד על רמת הדלקתיות ברירית המעי).

מסקנת החוקרים: מזונות וחומרים שמוספים למזון מעובד בעלי IgG גבוה יכולים לעורר סימפטומים ודלקתיות בקרב חולי קרוהן. הגבלות תזונתיות הכוללות הסרה של אותם מזונות וחומרים בעלי IgG גבוה עשויות להועיל כחלק מהטיפול הרפואי.

 

מאמר בנושא: 'אלרגיות למזון ותסמונת מעי רגיש – עובדות חדשות ושגיאות ישנות'

תמצית המאמר ומסקנותיו: אמנם ההנחה לפיה יש קשר בין אלרגיות למזון לבין תסמונת המעי הרגיש (IBS) אינה חדשה, אולם ראיות מחקריות חדשות מצביעות על ירידה משמעותית בחומרת התסמינים של חולי IBS שעושים דיאטות אלימינציה המבוססות על הסרת מזונות שכלפיהם התפתחו נוגדני IgG. ממצאים חדשים אלו צריכים לעודד מחקר בתחום המנגנונים המעורבים בהיווצרות נוגדני IgG כלפי אנטיגנים של מזונות, והבנת תפקידם המשוער בתסמונת המעי הרגיש.

 

מחקר בנושא: דיאטת אלימנציה על בסיס נוגדני IgG בתסמונת המעי הרגיש: מחקר קליני אקראי

רקע: חולי מעי רגיז ((IBS סובלים לעתים קרובות מחוסר סבילות למזונות באופן כזה או אחר, ולכן הם מנסים דיאטות אלימנציה שונות בתדירות גבוהה. בדיקות להערכת רגישויות מזון במצבי IBS התגלו כלא יעילות, אולם טרם נבדקה יעילות השיטה המבוססת על נוגדני IgG.

מטרת המחקר: הערכת הפוטנציאל הטיפולי של דיאטת אלימינציה המבוססת על נוכחות של נוגדני IgG לסוגי מזונות.

המטופלים: 150 נבדקים עם IBS  חולקו באופן אקראי ל2 קבוצות: קבוצה אחת קיבלה דיאטת אלימינציה המבוססת על הסרת המזונות כלפיהם התפתחו נוגדני IgG, והקבוצה השנייה קיבלה דיאטת דמה המבוססת על הסרה אקראית של מזונות שונים, למעט אילו שכלפיהם התפתחו נוגדנים. המחקר ארך 3 חודשים.

הגדרת תוצאות המחקר: מדד התוצאה הראשוני היה שינוי בחומרת סימפטומי ה- IBS. מדדי תוצאה משניים היו שינוי בסימפטומים שאינם קשורים למערכת העיכול,  איכות החיים, חרדה/דיכאון.

תוצאות המחקר: לאחר 12 שבועות, בקבוצת הדיאטה מבוססת נוגדני IgG הודגמה ירידה בחומרת הסימפטומים שהיתה גבוהה ב- 10% מזו שהודגמה בקבוצת דיאטת הדמה. ערך זה עלה ל- 26% אצל אותם משתתפים בדיאטת ה- IgG שהקפידו הקפדה יתרה על הוראות התזונה. לגבי מדדי התוצאה המשניים – נצפו מגמות שינוי חיוביות בקבוצת דיאטת ה- IgG. הסרת ההקפדה על הוראות תזונת ה- IgG הובילה להחמרה בשיעור של 24% מבחינת התבטאות הסימפטומים.

מסקנת המחקר: דיאטת אלימינציה המבוססת על הסרת מזונות בעלי נוגדני IgG עשויה להיות יעילה בהפחתת תסמיני IBS וראוי להמשיך במחקר המדעי בתחום זה.

 

מחקר בנושא דיאטת אלימינציה על בסיס נוגדני IgG במיגרנות: מחקר קליני אקראי, כפול-סמיות

תוצאות המחקר הרביעי הנ"ל חזרו על עצמן גם במחקר קליני שנערך בבית החולים האוניברסיטאי St George בלונדון. במחקר נבדקו רמות נוגדני IgG4 כנגד אנטיגנים של מזונות שמקושרים לסימפטומי IBS. המטרה היתה להעריך את היעילות של דיאטת אלימינציה על סימפטומי  IBS ועל רגישות רקטאלית, בהסתמך על רמות הנוגדנים שיוצרו כנגד אותם אנטיגנים.

מתוך כלל המזונות שנבדקו, התוצאות הצביעו על ייצור גבוה במיוחד של נוגדני IgG4 כנגד חלב, ביצים, חיטה, בשר בקר, חזיר וכבש אצל משתתפי המחקר שאובחנו עם IBS. שיפור מובהק במדדי כאב (רמת הכאב ותדירותו) ונפיחות בטנית, כמו גם שביעות הרצון משגרת היציאות ומהשפעת המצב הרפואי (מעי רגיש) על איכות החיים, דווחו לאחר 3 חודשי דיאטת אלימינציה של המזונות הנ"ל. השיפור נמשך גם בתום חצי שנה מתחילת המחקר ודיאטת האלימינציה. הרגישות הרקטאלית השתפרה אף היא למרות שלא היה שינוי במדדי הסף של הדחף ליציאה/חוסר נוחות ביציאות.

מסקנות המחקר: דיאטת אלימינציה מבוססת בדיקת נוגדנים מסוג IgG4 משפרת סימפטומי IBS ומקושרת לשיפור הרגישות הרקטאלית.

 

תוצאות המחקרים הנ"ל חזרו על עצמן שוב במחקר קליני בהשתתפות חולי מעי רגיש עם שלשולים כהתבטאות נפוצה.

תוצאות המחקר הראו כי לאחר 4 שבועות של דיאטת אלימינציה מבוססת בדיקת זיהוי נוגדני IgG, רוב הסימפטומים השתפרו. לאחר 12 שבועות, הציון שניתן למדדי המחלה בתחילת המחקר ירד באופן מובהק.

החוקרים הסיקו כי 12 שבועות של דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדי IgG תורמת לשיפור במדדי כאב בטן, שלשולים, נפיחות בטנית, מרקם הצואה וכן הרגשת הסטרס הכללי בהשוואה לציוני המדדים בתחילת המחקר.

 

הקשר בין נוגדני IgG למיגרנות בקרב מבוגרים:

מחקר ראשון
רקע למחקר: שיעור המיגרנות באוכלוסייה הוא גבוה ומגיע ל- 18%. אצל חלק מהסובלים ממיגרנות קיים חשד כי מנגנון התפתחות המיגרנות קשור לנוכחות של נוגדני IgG בדם, אולם יישום שיטות סרולוגיות לחקר קשר זה כמעט שלא נעשה בפועל.

מטרת המחקר: לבדוק נוכחות של נוגדני IgG (ספציפיים לאלרגן) בסרום הדם של  נבדקים הסובלים ממיגרנות, שהראו עמידות כלפי הטיפול התרופתי המקובל.

מהלך המחקר: נבדקה הנוכחות בסרום של נוגדני IgG כלפי 108 מזונות אלרגניים אצל 56 נבדקים הסובלים ממיגרנות, בהשוואה למשתתפים בריאים ללא מיגרנות בקבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר: בנוסף להבדלים מובהקים סטטיסטית בין כמות נוגדני ה- IgG אצל הנבדקים הסובלים ממיגרנות לעומת הנבדקים בקבוצת הביקורת, דיאטות אלימינציה הובילו לשיפור במיגרנה ללא צורך בטיפול תרופתי.

מסקנות המחקר: בהתאם לתוצאות המחקר, כדאי לבדוק נוכחות של נוגדני IgG בדם כתגובה למזונות נפוצים אצל אנשים הסובלים ממיגרנות.

 

מחקר בנושא דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדני IgG בהקשר של מיגרנות ומעי רגיש

מטרת המחקר: הערכת הפוטנציאל הטיפולי של דיאטת אלימינציה מבוססת נוגדניIgG  בקרב מטופלי מיגרנות הסובלים ממעי רגיש.

מהלך המחקר: 21 נבדקים (גיל ממוצע 38) המאובחנים עם מיגרנות ועם מעי רגיש השתתפו במחקר אקראי, כפול סמיות זה. המחקר התבסס על הערכת התזונה טרום תחילת המחקר (התפריט הרגיל), על הדיאטה הראשונה (דיאטת אלימינציה או דיאטת אתגר) ועל הדיאטה השנייה (שלב המעבר מהתפריט הרגיל לדיאטת האלימינציה/אתגר).

תוצאות המחקר: לאחר בדיקה לזיהוי נוגדני IgG כנגד 270 סוגי מזון, התגלו 23 סוגי מזונות בעייתיים. דיאטת האלימינציה תרמה לירידה מובהקת במספר ההתקפים (וכן במספר ההתקפים שדרשו טיפול תרופתי אקוטי), במשך ההתקפים (המקסימלי והממוצע) ובחומרתם, בהשוואה למדדים אילו בתחילת המחקר.

בנוסף, בהשוואה לדיאטת האתגר, דיאטת האלימינציה הדגימה ירידה מובהקת במדדים של: חומרת הכאב-נפיחות בטנית, חומרת הכאב-נפיחות בטנית ב-10 הימים האחרונים וכן שיפור באיכות החיים כתוצאה מדיאטת האלימינציה, בהשוואה לדיאטת האתגר.

מסקנות המחקר: הממצאים מראים כי הסרת מזונות המקושרים לנוגדני IgG על ידי חולים הסובלים ממיגרנות וממעי רגיש, יכולה להפחית ביעילות את תסמיני 2 המחלות ולתרום לשיפור חיובי באיכות חייהם ולחסוך הוצאות למערכת הבריאות.

 

מחקר בנושא מיגרנות והגבלות תזונתיות בהתבסס על נוגדני IgG: מחקר קליני, כפול-סמיות, אקראי, מוצלב

המחקר התבצע על בסיס שאלונים שמלאו משתתפים אשר אובחנו כסובלים ממיגרנות ללא הילה. ההשפעת התזונה שנבדקה במחקר התייחסה למספר הימים עם כאבי הראש ומספר התקפי המיגרנה.  טרם תחילת המחקר, נערכו למשתתפים בדיקות דם לזיהוי נוגדני IgG  כנגד 266 סוגי מזונות. המשתפים חולקו לשתי קבוצות דיאטה שערכה 6 שבועות: בקבוצה אחת נכללו בתפריט מזונות שכנגדם יוצרו נוגדני IgG (דיאטת האתגר). בקבוצה השנייה הוסרו, בהתאמה אישית לכל מטופל, אותם מזונות שכנגדם יוצרו נוגדנים (דיאטת אלימינציה). לאחר 6 שבועות של יישום הדיאטה ולאחריה הפסקה של שבועיים, המשתתפים קיבלו דיאטות הפוכות לאילו שקיבלו בתחילת המחקר (אילו שהיו בדיאטת אתגר עברו לדיאטת אלימינציה, ולהיפך).

תוצאות המחקר: בהשוואה לנתוני המשתתפים בתחילת המחקר, היתה ירידה מובהקת במספר ימי כאבי הראש והתקפי המיגרנה של המשתתפים בקבוצת דיאטת האלימינציה.

מסקנות המחקר: זהו המחקר הקליני האקראי והמוצלב הראשון בהקשר של מיגרנות, שהראה כי הגבלות תזונתיות מבוססות בדיקת נוגדני IgG מהווה אסטרטגיה יעילה להפחתת התדירות של התקפי מיגרנה.

 

מחקר על נוגדני IgG לגליאדין והקשר להיווצרות קומפלקסים חיסוניים  באנשים בריאים

נוכחות של קומפלקסים חיסוניים בדם מקושרת למחלות אוטואימוניות כמו לופוס, גלומרולונפריטיס (דלקת פקעיות הכליה), דלקת מפרקים שיגרונית ווסקוליטיס (דלקת בכלי הדם). אולם לעיתים קיימות רמות מעט גבוהות של קומפלקסים חיסוניים גם אצל אנשים בריאים. מטרת המחקר היתה להעריך האם לאנטיגנים של מזונות יש תפקיד בהיווצרות קומפלקסים חיסוניים בדם בקרב אנשים בריאים. המחקר כלל 352 משתתפים שנבדקו להמצאות של קומפלקסים חיסוניים ונוכחות של נוגדני IgG בדמם, לרבות נוגדני IgG לגליאדין (חלבון חיטה). בנוסף, נערכה למשתתפים בדיקת נשיפה לזיהוי בעיה בספיגת פרוקטוז ולקטוז (שעשויה להתקשר לנוכחות של קומפלקסים חיסוניים). תוצאות המחקר הראו, בין היתר, כי אצל משתתפים בעלי רמות גבוהות של נוגדני IgG לגליאדין הייתה גם רמה גבוהה של קומפלקסים חיסוניים.

מסקנות המחקר: מתוצאות המחקר עולה כי לאנטיגנים של מזונות מסוימים, כגון גלוטן עשוי להיות חלק בהיווצרות של קומפלקסים חיסוניים. לעומת זאת, לא נראה כי יש קשר בין קומפלקסים חיסוניים לבין בעיה בספיגת פרוקטוז ולקטוז.

 

מחקר בנושא תגובה חיסונית כנגד קזאין בתחילת התפרצות הפרעות פסיכוטיות ובסכיזופרניה

מחקרים קודמים הראו כי קיימות רמות גבוהות של נוגדני IgG לקזאין מבקר אצל חלק מחולי סכיזופרניה. במחקר זה נבדקה הספציפיות של נוגדנים מסוג IgG לקזאין ככלל וכן לתתי-קבוצות שלו (קזאין אלפא, בטא וקאפה) באנשים עם הפרעות פסיכוטיות שהתפרצו לאחרונה ובאנשים עם סכיזופרניה ארוכת טווח, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים ללא מחלות פסיכיאטריות. בשתי הקבוצות התגלו רמות גבוהות של נוגדני IgG  לקזאין ולתת-הקבוצה אלפא-קזאין. בקבוצת האנשים עם ההתפרצויות הפסיכוטית, התגלו רמות גבוהות של נוגדנים בפרט בקרב המשתתפים שחוו התפרצות של דיכאון מז'ורי. החוקרים הסיקו כי רמות הנוגדנים הגבוהות בעלי הספציפיות הגבוהה לקזאין מבקר בקרב קבוצות דיאגנוסטיות מספקת רציונל להמשך מחקר קליני לשם הערכת היעילות של שינויים בתזונה אצל אנשים עם מחלות נוירו-פסיכיאטריות.

 

עודף משקל, טרשת עורקים ונוגדני – IgG בילדים

מחקר קליני בו נבדקו 30 ילדים בעלי משקל עודף (אוביסיטי) אל מול קבוצה של 30 ילדים בעלי משקל תקין. אצל הילדים בעלי המשקל העודף התגלו רמות גבוהות יותר של נוגדני IgG, רמות גבוהות של מרקר הדלקת CRP וכן הייתה התעבות של שכבת האינטימה מדיה בעורקי הקרוטיד (שכבת כלי הדם בה מתפתחת טרשת עורקים).

החוקרים הסיקו על קורלציה הדוקה בין רמות גבוהות של נוגדני IgG לבין דלקתיות מערכתית. הם ציינו כי ציינו כי תוצאות המחקר מעלות את האפשרות כי היווצרות נוגדני IgG כנגד מזונות מקושרת (באופן פתו-גנטי)  להתפתחות של אוביסיטי וטרשת עורקים בילדים.

 

בבדיקת הקשר בין תגובה חיסונית מעוכבת לבין שלשול אצל ילדים, החוקרים בדקו רמות נוגדנים והעבירו דיאטת אלימינציה אצל 4 קבוצות (החוקרים ציינו שהיו רמות גבוהות של נוגדני IGG של חלב). אצל 65 מתוך 82 מהילדים היה שיפור בין שבוע ל-3 חודשים מהשינוי התזונתי, החוקרים הסיקו שתגובות חיסוניות מעוכבות משמשות פקטור משמעותי בהתפתחות של שלשול כרוני אצל ילדים.

 

מאמר בתחום מציג ניסוי בו נבדקו 71 חולים עם תגובות אלרגיות ללא ראיות שקיימת אלרגיה (85 אחוז מהם תגובה עורית – אורטיקריה, חלק מהם תגובות במערכת הנשימה ובמיוחד נזלת).

המטרה של המחקר למצוא קשר בין רגישות למזונות מסוימים ומה ההשפעה של מין הנבדק.

המחקר הסיק שיש מספר מזונות שלאחוז גבוה מהנבדקים (אותם אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות ללא ראיה שיש אלרגיה) ישנם כמות גבוהה של נוגדני IGG – אגוז קולה, גלוטן ותירס.

כמו כן, ראו שנשים מפתחות יותר נוגדנים וההסתברות שיהיה מעי דליף גבוהה יותר.

 

 

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.