הכל על מודל הרפואה הפונקציונלית

מה זה רפואה פונקציונלית?

"רפואה פונקציונלית" ("Functional Medicine") היא גישה טיפולית מתחום הרפואה המשלימה, הדוגלת בשיטת אבחון וטיפול הוליסטית. הקונספט העיקרי בבסיס הגישה הוא קונספט 'המטופל במרכז', תוך התייחסות לגוף ולנפש כאל מכלול שלם, ושימת דגש על זיהוי וטיפול בשורש העמוק ביותר של הבעיה הרפואית. זאת בניגוד לגישות טיפוליות אחרות בהן יש התייחסות אל הגוף כאל אוסף של איברים ומערכות, אשר כל אחד מהם מטופל בנפרד בהתאם להתמחות מסוימת, ועל פי הסימפטומים המבוטאים באותה מערכת או איבר.

הפילוסופיה של גישת הטיפול הפונקציונלי מבוססת על 2 עקרונות חשובים:

  • גופינו תמיד שואף לאיזון ולבריאות
  • כל מטופל הוא שונה וייחודי ולכן מה שעשוי להוות טיפול יעיל לאחד, עשוי לא לעזור לאחר.

המטפל הפונקציונלי מקדיש זמן רב לתהליך תשאול המטופל, ומקשיב לכל הניואנסים של ההיסטוריה הרפואית שלו, כאשר האבחנה מתבססת על מסקנות התשאול ועל תוצאות בדיקות מעבדה מקיפות ומתקדמות. באופן זה נעשית הצלבת נתונים שמבוססת האינטראקציה בין גורמים גנטיים, סביבתיים, תזונתיים ואספקטים של אורח החיים, אשר משפיעים על הבריאות הכללית ועל התפתחות מחלות, חלקן כרוניות ומורכבות.

מטפלים הדוגלים בגישה הפונקציונלית טוענים כי גישת "הטיפול האקוטי" של הרפואה הקונבנציונלית, חסרה מתודולוגיה וכלים למניעה ולטיפול במחלות כרוניות מורכבות. ברוב המקרים, כך הם טוענים, לא נלקחים בחשבון גורמים גנטיים ייחודיים של כל אינדיבידואל, או גורמים כגון חשיפה למזהמים סביבתיים כמו גם אספקטים של אורח החיים המודרני – להם יש השפעה ישירה על העלייה בשיעור המחלות הכרוניות בחברה המערבית המודרנית (כגון סוכרת, מחלות לב, סרטן, מחלות נפש ומחלות אוטואימוניות). שיטת הטיפול שמיושמת על ידי רוב הרופאים מכוונת בבסיסה למענה אקוטי, לאבחון ולטיפול בטראומה או במצב רפואי שדורש טיפול מיידי. רופאים לרוב מיישמים טיפול ספציפי וממוקד מאוד, כגון שימוש בתרופות או בהליכים כירורגיים, שמטרתם לפתור בעיה שצצה פתאום או להקל על סימפטום כלשהו. כמו כן, רוב הרופאים לא עוברים הכשרה שמאפשרת להם לבצע הערכה של שורשי הבעיה העמוקים ביותר, כגון הרגלי תזונה ובחירת המזונות, בעיות עיכול וספיגה שיכולות להשפיע על התפקוד הכללי (גם אם הן קלות יחסית), התייחסות לרמת הפעילות הגופנית, לגורמי מתח, למצב הרוח, לשינה, לרמות האנרגיה, למערכות היחסים של המטופל ושאר גורמים הקשורים לאורח החיים שלו, שעל פי הגישה הפונקציונלית יש להם משקל רב בכל הקשור לבריאות הכללית (wellness), כמו גם להתפתחות ולמניעה של מחלות כרוניות.

במה שונה גישת הרפואה הפונקציונלית?

אלו הן אבני היסוד של הרפואה הפונקציונלית, שאף נחשבות לחותמת המצוינות שלה:

  • כאמור, זוהי גישה טיפולית ששמה את המטופל במרכז, ומקדמת את בריאותו, את חיוניותו, את החוסן הפיזי והנפשי שלו ואת רווחתו הכללית – כלומר זוהי גישה שהולכת מעבר לרעיון הבסיסי של "העדר מחלה". דרך ההקשבה למטופל והלמידה של סיפור החיים שלו, המטפל בעצם גורם למטופל להיכנס לתהליך של גילוי עצמי, שבמהלכו, ניתנים לו טיפולים אשר מותאמים אישית לצרכים האינדיבידואליים שלו. גישת המטופל במרכז מכבדת את העדפותיו האישיות של המטופל, את צרכיו, את הערכים שלו, והיא גם מתאימה ומתכווננת אליהם בכל שלב בטיפול. היא אף מבטיחה כי הערכים של המטופל יכובדו בכל החלטה טיפולית שתאומץ. הכוח של הברית הטיפולית בין המטפל למטופל נובע מעצם הרעיון כי המטופלים הם משתתפים אקטיביים בפיתוח וביישום של התוכנית הטיפולית, ובכך הם אף מרגישים שהם נמצאים בשליטה על בריאותם וה- well-being שלהם. על כן, גם יש להם נכונות גבוהה לאמץ וליישם שינויים ארוכי טווח באורח החיים כדי לשפר את בריאותם.
  • גישה טיפולית אינטגרטיבית, המשלבת בתוכה גם עקרונות מרפואות מסורתיות וגם גישות מבוססות מדע. המטפל הפונקציונלי נדרש לבחון את מכלול ההקשרים המורכבים הנובעים מסיכום ההיסטוריה הרפואית, מנתונים פיזיולוגיים ומהיבטים הקשורים לאורח החיים, ומהם להסיק על הגורמים למחלה. נלקחים בחשבון הבסיס הגנטי הייחודי של המטופל וכן גורמים המאפיינים אותו אישית, בין אם פנימיים (כגון תודעה, גוף ונפש) ובין אם חיצוניים (כגון הסביבה הפיזית והחברתית) המשפיעים על התפקוד הכללי שלו, כאשר המיקוד הוא על שמירת איזון דינאמי ביניהם [1].
  • שימת דגש על מניעה של מחלות על ידי תזונה טבעית ודיאטה נכונה, פעילות גופנית, שימוש בבדיקות מעבדתיות בטכנולוגיות חדשניות ובטכניקות אבחון נוספות, ובמתן מרשמים של צמחי מרפא, תוספים, תמיכה בתהליכי הניקוי הטבעיים של הגוף (דיטוקס), דיקור, יוגה, מיינדפולנס ושאר טכניקות לניהול סטרס. המטרה היא לתמוך בתפקוד הבריא של כל איבר ומערכת בגוף כדי להעצים את תוחלת הבריאות של האדם, ולא רק את תוחלת החיים. כל אלו מהווים גורמים אשר ההתייחסות אליהם כטיפול קו-ראשון יכולה להיות מאתגרת עבור אנשים מתחום הרפואה הקונבנציונלית ורובם אף חשים שאין להם הכשרה מתאימה לכך [2,3].

מהן בדיקות מעבדה פונקציונליות?

מדובר בבדיקות מעבדה ייחודיות ומקיפות המבוססות על דגימות של רוק, שיער, שתן, צואה, טיפת דם יבש ועוד. כלל הנתונים שמתקבלים מתוצאות הבדיקות משמשים בידי מטפלי הגישה הפונקציונלית ככלי להערכת תפקודים ביוכימיים, מטאבוליים והורמונליים ולבדיקת היחסים בין רכיבים שונים בגוף, לשם לקבלת תמונה רחבה ומעמיקה על מצבו הבריאותי של האדם, לרבות חוסר איזון בתפקוד מערכות גופו או סטייה ראשונית מקו הבריאות. כך יכול המטפל הפונקציונלי להתאים עבורו טיפול הוליסטי המתמקד בשורש הבעיה ובהשבת מערכות הגוף לאיזון. זהו טיפול מותאם-אישית, המתמקד בצרכים האינדיווידואליים של כל אדם ואדם, בהתאם לשקלול כלל תוצאות הבדיקות.

מודל העץ של הרפואה הפונקציונלית

מודל העץ מייצג ויזואלית היבטים המהווים את הליבה של הרפואה הפונקציונלית, ומדגיש את ההבדלים בינה לבין הרפואה הקונבנציונלית.
כדי לשמור על העץ בריא ולאפשר לו ללבלב ולצמוח, אנו צריכים לספק בראש וראשונה את האלמנטים הבסיסיים ביותר, כדי לתת לעץ בסיס לצמיחה, ולתמוך בשורשיו ובאדמה ממנה הוא צומח. אם העץ אינו בריא, המקום הראשון לחפש בו נחפש את מקור הבעיה הוא אותם אלמנטים בסיסיים. ברפואה הפונקציונלית, אותה גישה מיושמת גם בהקשר של המטופלים. הגורמים החשובים ביותר, אותם בוחנים בתחילת תהליך איסוף המידע על המטופל, הם אילו הקשורים לאורח החיים שלו, לשינה, לפעילות הגופנית, לתזונה, לרמות המתח, לקשרים המשמעותיים בחייו ולגנטיקה שלו. אילו הם "השורשים והאדמה", שבתורם מושפעים מרגישויות ספציפיות (גורמים מוקדמים), מאירועים קודמים (טריגרים), מתהליכים פיזיולוגיים מתמשכים (גורמים מתווכים) וכולם בסופו של דבר מתבטאים בחוסר איזון בסיסי ברמת "הגזע". כל אילו יכולים בסופו של דבר לבוא לידי ביטוי כתסמינים וכסימפטומים, שמתקבצים יחד לכדי קונסטלציה ברת אבחון, שאנו מכנים אותה 'מחלה' – המיוצגת ברמת הענפים והעלים של העץ.
הרפואה הקונבנציונלית נוטה לחקור בראש וראשונה את אותה קונסטלציה של סימפטומים (הענפים והעלים), ועל פיהם היא לרוב מבססת את האבחנה. בדרך כלל, יתלווה לאבחנה מרשם תרופתי לטיפול במכלול הסימפטומים. אולם ניתן לטעון כי גישה זו מתעלמת מאספקטים עמוקים יותר של בריאות שמקורם בשורשים ובגזע העץ, והיא מטפלת בכל המטופלים שיש להם סימפטומים דומים באופן זהה. היא אף מתעלמת מהשוני ומההבדלים הבסיסיים בין מטופל למטופל, ומהמגוון הרב של הסיבות והגורמים האפשריים למחלה מסוימת. לכל אבחנה עשוי להיות יותר מגורם או סיבה אחת. למשל, דיכאון יכול להיגרם ממגוון סיבות כולל רמה גבוהה של דלקתיות בגוף. בדומה לכך, דיכאון כשלעצמו יכול להיות אחד הגורמים לרמת דלקתיות גבוהה בגוף. ההתבטאות הספציפית של כל גורם תלויה במבנה הגנטי האינדיבידואלי, בסביבה ובאורח החיים. לכן רק טיפולים שיתנו מענה לגורם הנכון יהיו בעלי אפקט מתמשך, מעבר לדיכוי סימפטומטי.

מחקר – מודל הרפואה הפונקציונלית והשפעתו על איכות החיים של המטופלים

מחקר (2019) שפורסם בכתב העת network open JAMA היה הראשון מסוגו לבחון את מודל הטיפול של הרפואה הפונקציונלית ואת השפעתו על איכות החיים של המטופלים. בהקדמה למחקר נטען, כי למרות שתזונה ושינויים באורח החיים יכולים לשמש ככלי לטיפול במחלות כרוניות, רוב הרופאים מרגישים שהם לא מספיק בקיאים בנושא מכדי לתת הנחיות למטופלים בתחומים אילו, וזאת למרות שמדובר באבני היסוד של מרבית הקווים המנחים לטיפול במחלות [3]. קיימות מספר סיבות לתחושת חוסר הבקיאות של הרופאים, לרבות רמת ההכשרה התזונתית שלהם [4], ביטחון ברמת הראיות המדעיות בתחום התזונה והזמן המוגבל שיש להם עם המטופל [5,6]. עוד נטען במחקר, כי מחלות כרוניות רבות אינן מהוות כשלעצמן מחלות, אלא רק תיאור של סימפטומים או של חריגות מערכי הנורמה של בדיקות מעבדה. במצבים אלו, הטיפול הקונבנציונלי מתמקד בניהול סימפטומי המחלה (למשל יתר לחץ דם, רמות סוכר גבוהות), אך הגורמים לסימפטומים מזוהים רק לעיתים רחוקות.

מודל הטיפול בגישה הפונקציונלית, כך על פי המחקר, מספק שיטה שפועלת להסרת טריגרים למצבי מחלה, לקידום בריאות ולהפיכת התפקוד הכללי לאופטימלי, על ידי התייחסות לגורמי המקור, לסימפטומים ולבעיות באיזונים העדינים שבין כלל הרשתות הביולוגיות הפרושות בגוף ומקושרות זו לזו [1]. אותן בעיות באיזונים יכולות לפגום בתפקודים ביולוגיים מרכזיים (הטמעה, הגנה ותיקון, הפקת אנרגיה, תהליכי התמרה ביולוגיים, תקשורת, הובלה ושלמות מבנית), ומקורן ביחסי הגומלין בין גנים-סביבה, לרבות אורח החיים, רעלים סביבתיים והמיקרוביום. הגישה הפונקציונלית אף מתייחסת לגורמים משפיעים חברתיים, הכוללים בתוכם אספקטים פסיכולוגיים, רגשיים ורוחניים של בריאות ומחלה [7].

על המחקר:
מודל הרפואה הפונקציונלית עשוי לשפר אספקטים באיכות החיים בהיבט הבריאותי ( health-related quality of life – HRQoL), לרבות תפקודים פיזיים ותחושת הבריאות והרווחה הכללית (well-being). על כן מטרת המחקר היתה לחקור את הקשר שבין מודל זה לבין HRQoL, על ידי השוואה בין טיפול שניתן במסגרת רפואת משפחה קונבנציונלית לבין טיפול פונקציונלי. תוצאות המחקר נמדדו על פי מידע שנלקח מדוחות שמלאו המשתתפים לגבי הבריאות הכללית, הפיזית והנפשית.
מדובר במחקר עוקבה (קוהורט) שנערך בארה"ב, בהשתתפות 7252 מטופלים חדשים, מגיל 18 ומעלה (1595 איש במרכז לרפואה פונקציונלית, 5657 איש במרכז הרפואי). מתוך כלל המשתתפים, 4780 (65% היו נשים) בגיל ממוצע 54.1. הערכת השיפור בקרב המשתתפים נעשתה על בסיס נתונים שנאספו בשתי נקודות זמן: לאחר 6 חודשים ולאחר שנה. מדד התוצאה העיקרי היה שינוי ביחס לבריאות הפיזית הכללית (PROMIS GPH"") לאחר 6 חודשים. מדד התוצאה המשני התייחס לבריאות הנפשית הכללית ("PROMIS GMH") לאחר 6 חודשים, וכן לבריאות הפיזית והנפשית לאחר 12 חודשים. סקלת הניקוד היתה בין 0-100. ציון מעל 50 הצביע על איכות חיים טובה יותר בהיבט הבריאותי (HRQoL). התוצאות התייחסו להשוואה בין מדדי המשתתפים בתחילת המחקר לבין המדדים בשתי נקודות הזמן במהלכו, וכן להשוואת המדדים בין 2 קבוצות המשתתפים במחקר.

תוצאות המחקר הדגימו כי בתום 6 חודשים, היה שיפור גדול יותר (באופן מובהק) במדדי הבריאות הכללית (הפיזית והנפשית) אצל מטופלי הרפואה הפונקציונלית, בהשוואה למטופלי המרכז הרפואי. בתום 12 חודשים, מטופלי הרפואה הפונקציונלית הראו שיפור בסדר גודל הדומה לזה שנצפה בתום 6 חודשים, אך שיפור זה לא היה מובהק בהשוואה למטופלי המרכז הבריאותי. בהסתמך על המידע שנצבר בתום 6 חודשים ובתום 12 חודשים, מטופלי הרפואה הפונקציונלית הדגימו שיפורים בבריאות הכללית, שהיו גדולים יותר (באופן מובהק) בהשוואה למטופלי המרכז הבריאותי.

תוצאות המחקר בצורה גרפית – כפי שפורסמו בכתב העת המדעי

תוצאות המחקר

מתוצאות המחקר עולה כי מודל הרפואה הפונקציונלית מקושר באופן מובהק לשיפור גדול יותר במדדי הבריאות הפיזית בתום 6 חודשים, ושיפור זה נשמר בעקביות גם לאחר 12 חודשים. מודל הרפואה הפונקציונלית אף הביא לשיפור מובהק במדדי הבריאות הנפשית קצרי הטווח (6 חודשים).
החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר, כי מודל הרפואה הפונקציונלית הדגים שיפורים/הטבות עקביים באיכות החיים בהיבט הבריאותי (HRQoL), וכעת נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את תוצאות מחקר ראשוני זה.

אסמכתאות:

1. Bland J. Defining function in the functional medicine model. Integr Med (Encinitas). 2017;16(1):22-25.
2. Eisenberg DM, Burgess JD. Nutrition education in an era of global obesity and diabetes: thinking outside the box. Acad Med. 2015;90(7):854-860.].
3. Clarke CA, Frates J, Pegg Frates E. Optimizing lifestyle medicine health care delivery through enhanced interdisciplinary education. Am J Lifestyle Med. 2016;10(6):401-405.
4. Cresci G, Beidelschies M, Tebo J, Hull A. Educating future physicians in nutritional science and practice: the time is now. J Am Coll Nutr. 2019;38(5):387-394.
5. Kris-Etherton PM, Akabas SR, Bales CW, et al. The need to advance nutrition education in the training of health care professionals and recommended research to evaluate implementation and effectiveness. Am J Clin Nutr. 2014;99(5)(suppl):1153S-1166S.
6. Devries S, Agatston A, Aggarwal M, et al. A deficiency of nutrition education and practice in cardiology. Am J Med. 2017;130(11):1298-1305.
7. Institute for Functional Medicine. Functional medicine determines how and why illness occurs and restores health by addressing the root causes of disease for each individual. https://www.ifm.org/functional-medicine/

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.