למה יש לי תת פעילות של בלוטת התריס?

מאת יעל שחם גפני, יועצת על פי הגישה הפונקציונלית המהווה תחום ברפואה המשלימה

הגישה הפונקציונלית גורסת, כי כאשר ישנם ליקויים בריאותיים, הגוף שלנו מאותת לנו בדרכים שונות שמשהו בחיים שלנו דורש שינוי, ובמידה ואנחנו מתעלמים מהסימן, מצבו עלול אף להידרדר. כך גם בכל הנוגע לאיתור הסיבות לתת פעילות של בלוטת התריס.

ההבחנה הראשונה במצב של תת פעילות של בלוטת התריס היא, האם תת הפעילות של הבלוטה הוא על רקע מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס ומייצרות נוגדנים כנגד חומרים המשתתפים בייצור של ההורמון תירוקסין), או על רקע אחר.

במאמר הזה נעסוק במספר גורמים שעשויים להתקשר לתת פעילות בלוטת התריס על רקע אוטואימוני.

אי סבילות לגלוטן

קיים קשר בין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס לבין מחלת הצליאק, שהיא אחד מהביטויים של אי סבילות לגלוטן. חוקרים מצאו שהשכיחות של מחלות בבלוטת התריס גבוהה פי 4 בקרב חולי צליאק. נמצא כי לשתי המחלות הללו ישנו רקע גנטי דומה הקשור לגן ששמו HLA DQ. לכן, במקרים בהם חולי צליאק הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס נמנעים הימנעות מוחלטת מגלוטן, יתכן מצב בו בלוטת התריס חוזרת לפעילות תקינה.

מחסור בויטמין D

מחקרים שנערכו בעשור האחרון, אשר חקרו את השפעותיו הרב-מערכתיות של ויטמין D גילו את החשיבות שלו לגבי התפקוד התקין של מערכת החיסון. כך, התגלה קשר ישיר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, כגון מחלת האשימוטו הגורמת לתת-פעילות הבלוטה, ומחלת גרייבס הגורמת לפעילות יתר של הבלוטה.

נראה כי בקרב רבים מהסובלים ממחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ישנה פעילות דומיננטית של מערכת החיסון שמטרתה לטפל בפולשים. יתרה מכך, אצל רבים מהחולים ישנה גם נטייה גנטית אשר גורמת לחוסר יעילות בניצול של ויטמין D, כך שרמה של ויטמין D אשר נחשבת תקינה בקרב כלל האוכלוסייה אינה מספיקה עבורם והם זקוקים לרמה יותר גבוהה של ויטמין D כדי לאזן את מערכת החיסון.

זיהומים ודלקת כרוניים

מחקרים שונים מצאו קשר בין זיהום וירלי לבין התפתחות של דלקת בבלוטת התריס. ישנם מספר וירוסים שזוהו בהקשר זה: HTLV-1 הגורם לכשל חיסוני, EBV ו-HSV הגורמים להרפס ווירוס מחלת האַדֶּמֶת. חלק מהוירוסים הללו אמנם עוברים למצב רדום אחרי ההתקף הראשוני, אבל עדיין גורמים לעוררות כרונית של מערכת החיסון, שממשיכה לפעול נגדם ונגד הרקמה שבה הם שוכנים בבלוטת התריס.

רעלים סביבתיים

המודעות לרעלים סביבתיים רק מתחילה להנץ ועדיין אין מספיק מחקרים כדי שנבין לעומק את המנגנון בו רעלים אלה משפיעים על בלוטת התריס, אולם ישנו מידע ראשוני ממחקרים אפידמולוגיים ומחקרים בבעלי חיים. אוסף של כימיקלים בהם משמשים בתעשייה זוהו כ"משבשים הורמונליים" וחלקם משבשים את פעילות בלוטת התריס. בין החומרים הללו ניתן למצוא חומרי הדברה על בסיס כלור וחומרים מעכבי בערה על בסיס ברום. חומרים ממשפחת ה-PCB שנאסרו לשימוש עדיין מצויים בסביבה ואף הם זוהו כמזיקים לבלוטת התריס. כמו כן מתכות כבדות כמו קדמיום וכספית משבשים את ההורמונים של בלוטת התריס.

לסיכום, כאשר אנו רוצים לבחון מדוע מערכת החיסון פועלת כנגד בלוטת התריס, יתכן וישנו גורם אחד עיקרי, אבל קרוב לוודאי שמצב זה נגרם כתוצאה משילוב של כמה גורמים, חלקם פיסיים ואחרים נפשיים ואפילו רוחניים (כך – בראייה הוליסטית). כיום יש אמצעים מגוונים שבאמצעותם ניתן לבחון מה הגוף חווה ומה הוא מנסה לאותת לנו, אילו חוסרים עלולים לפגוע בו ואילו חומרים מזיקים עלולים לגרום לו לצאת מאיזון, וניתן להיעזר ביועצים מתחומי טיפול שונים כדי להבין את התמונה המלאה ולהעניק טיפול הוליסטי ומקיף.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.

Send this to a friend