מתכות כבדות ונזקיהן לגופנו, אבחון וטיפול

כל מה שצריך וחשוב לדעת על הימצאותן של מתכות כבדות בסביבתנו ועל נזקי מתכות כבדות לגופנו בכתבה שלפניכם.

על פי ההגדרה המקובלת, "מתכת כבדה" היא כל מתכת אשר משקלה הסגולי עולה על 5 גר'/סמ"ק, אולם נהוג לכלול במושג זה גם מתכות רעילות שמשקלם הסגולי נמוך יותר (למשל אלומיניום ובריליום) וגם כאלו שמבחינה כימית מהוות מתכת ובמקביל יסוד לא-מתכתי (כמו למשל ארסן וסלניום). ​

יש מתכות קורט, שבריכוזים מזעריים מהוות חלק מחומרי ההזנה החיוניים לבני האדם, לבעלי חיים ולצמחים ( למשל קובלט, נחושת, כרום, ברזל, מנגן, מוליבדן, ניקל, סלניום, בדיל, ואנדיום ואבץ). לעומתן, יש מתכות ללא כל תפקיד מטבולי בגוף האדם, כמו למשל קדמיום, כספית ועופרת.

אולם חשוב לציין שגם אותן מתכות קורט הנחוצות לגוף האדם, לרוב יהיו רעילות בריכוזים גבוהים מן הדרוש.

מתכות כבדות מסוגים שונים יכולות להימצא במים אותם אנו שותים, במוצרי המזון השונים אותם אנו צורכים ובאוויר אותו אנו נושמים. כמות וסוג המתכות אליה אנו חשופים תלויה בגורמים שונים הקשורים לתהליכי גידול ואופן הייצור של המזון ו/או המשקאות, לרבות, תנאים סביבתיים, היקף המתכות בקרקע, הצטברות המתכות בצמחים, במים, בדשנים ובכימיקלים השונים, רמת המזהמים במזון לאורך שלבי ייצורו ואחסונו, כמו כן, רמת החשיפה שלנו לזיהום אויר ממפעלי תעשיה, מנועי דיזל ועוד.

הרעלת מתכות כבדות המצויות במזון ובמים

מתכות כבדות הן מסוכנות כי הן נוטות להצטברות ביולוגית – זהו מונח שמוגדר כעלייה בריכוז של כימיקל מסוים באורגניזם ביולוגי לאורך זמן. הרעלת מתכות כבדות יכולה למשל להגרם משתיים מים. זה עלול לקרות כשיש ריכוזים גבוהים של עופרת במי השתייה שמקורם במערכת הצנרת. בנוסף, מתכות כבדות הנמצאות בשימוש בתעשייה ובמשק הביתי מוזרמות לשפכים ומשם הם מגיעות למי הקולחין המשמשים להשקיה חקלאית. לכך יש השלכות גם בהקשר של רעילות של הגידולים החקלאיים ומשק החי וגם בהקשר של זיהום מי התהום.

צריכה מתמשכת של מזונות המכילים בתוכם מתכות כבדות (גם אם במינונים קטנים לאורך זמן רב), עלולה להוביל להצטברות ביולוגית ולהרעלה, ולהתבטא בהתפתחות מחלות שונות,  בבעיות הקשורות למערכת העצבים והמוח, למערכת האנדוקרינית (הורמונלית), למערכת השלד, בעיות פריון ועוד. חשוב לציין שהסימפטומים הנלווים להרעלה על רקע הצטברות ביולוגית מופיעים לאיטם והם כוללים בין היתר: כאבי ראש בתדירות הולכת וגוברת, עייפות מתמשכת, כאבי שרירים ומפרקים, תשישות כללית, מצבי רוח משתנים, בעיות עיכול שונות כגון: עצירות, נפיחות, גזים, שלשולים, צרבות, קלקולי קיבה תדירים וכדומה. לדוגמא, המתכת קדמיום מצויה ברמות נמוכות בקרקע ובמים, ויש לה שימוש  בתעשיית הפלסטיק והסוללות. הקדמיום נקלט מהקרקע ע"י שורשי צמחים וגם הבשר המשמש כמזון מכיל קדמיום. מעשנים חשופים לקדמיום הנמצא בטבק.  אולם ידוע, כי חשיפה ממושכת לכמות גבוהה של קדמיום עלולה לגרום למחלות שונות וביניהן נזק לכליות ומחלות עצם, עד כדי התמוטטות השלד. למידע על נזקי מתכות כבדות באתר משרד הבריאות לחצו כאן.

אבחון מתכות כבדות בגופנו – כיצד?

הימצאותן של מתכות כבדות בגופנו עלולה לפגום לאורך זמן בספיגת המינרלים החיוניים לגופנו ולכן הרעלה כרונית של מתכות כבדות מתאפיינת בתסמינים שונים העלולים להתפתח באיטיות ובהדרגה ואף להחמיר עם הזמן. מכיוון שהיקף התסמינים הנלווים להרעלת מתכות כבדות הינו רחב ומגוון והוא עלול לאפיין מחלות רבות, במידה וישנו חשד להרעלת מתכות כבדות מומלץ לפנות לרופא על מנת לבצע בדיקת מתכות ולקבל תוצאות מדויקות.

ניתן לבצע בדיקה מסוג OAT (בדיקת חומצות אורגניות בשתן = Organic Acid Test) במסגרתה נבדקים כ-75 תוצרי לוואי שונים הנוצרים כחלק מתהליך חילוף החומרים בגופנו, או בדיקת שיער לזיהוי מתכות כבדות – זוהי בדיקה ייחודית ופשוטה לביצוע שמטפלים פונקציונליים רבים ממליצים עליה כחלק מתהליך האבחון.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.