פרקינסון – כל מה שחשוב לדעת

מהי מחלת פרקינסון? מה הם הגורמים למחלה? מה הם תסמיני המחלה? מהו הטיפול המוצע לחולי פרקינסון והאם ניתן לאבחן את המחלה בעוד מועד? על כך ועוד בכתבה שלפניכם.

פרקינסון (רטטת בעברית) הינה מחלה נוירולוגית ניוונית, המתרחשת על רקע חוסר במוליך העצבי דומפין ועל רקע התנוונות של תאי החומר השחור במוח. מחלה זו מתאפיינת בהפרעות מוטוריות שונות, כגון: רעד בלתי רצוני של איברי הגוף השונים, חוסר יציבות בהליכה, נוקשות שרירים, האטה וירידה בתנועתיות של הגוף והפרעות בשיווי המשקל, כאשר בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, גם מנגנון הבליעה והדיבור נפגע ודיבורו של החולה נעשה איטי וחלש יותר. חשוב לציין שקצב התקדמותה של מחלת הפרקינסון הינו איטי והדרגתי.

מהם הגורמים למחלת פרקינסון?

הגורמים למחלת פרקינסון אינם ידועים במדויק, אך ידוע שישנם גורמים גנטיים ותורשתיים שונים המשפיעים על התפתחות המחלה, ושכיחותה עולה משמעותית בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאחד מהם חלה בפרקינסון. כמו כן ידוע שחשיפה סביבתית ממושכת לרעלנים עצביים, כגון חומרי ריסוס והדברה, מהווה גורם סיכון משמעותי להיווצרות המחלה, בעיקר בקרב אנשים הסובלים מליקוי במנגנון הדטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים) של הכבד.

תסמיני המחלה

התסמין הנפוץ ביותר של מחלת הפריקנסון הינו רעד באחת מכפות הידיים, כאשר תסמין זה מתרחש בכ-50% עד 80% מהמקרים. תסמינים נוספים הנלווים למחלת הפרקינסון הינם: נוקשות שרירית מתקדמת העלולה להוביל להופעתם של כאבי שרירים עזים והאטה בתנועה, פגיעה ביציבות הגוף וקושי בהליכה ובכתיבה, שינויים בדיבור, במבע הפנים לאורך זמן, עייפות לא מוסברת, סימנים מקדימים של פגיעה בפעילותה של מערכת העצבים האוטונומית הבאים לידי ביטוי בדלקת עור כרונית (סבוריאה), עצירות וקושי בהטלת שתן, קשיים בביצוע פעילויות יומיומיות הנובעים על רקע ירידה ביכולות המוטוריות ותסמינים נוספים המופיעים בהתאם לשלבי התפתחותה של המחלה.

טיפול במחלת פרקינסון – כיצד?

הטיפול הקונבנציונלי בחולי פרקינסון מיושם באמצעות טיפול תרופתי המותאם לגיל המטופל, חומרת תסמיני המחלה וקיומן של מחלות נוספות. על קבוצת תרופות אילו נמנות: לבודופה (מכילה חומר מוצא לדופמין), אמאנטדין (מעודדת הפרשת דופמין ממערכת העצבים), תרופות מעכבי COMT (שמעכבות את קצב הפירוק של הלבודופה), תרופות ממשפחת מעכבי MAO (מעכבות את פירוק הדופמין במוח) ועוד. מלבד הטיפול התרופתי לעיתים מושתלת אלקטרודה במוח שיוצרת פולסים חשמליים במטרה להפחית את הפחתת התסמינים, או שמשתמשים בגלי אולטרסאונד כדי להשפיע על האזור במוח שאחראי לרעד.

בגישת הרפואה המשלימה מקובל להתייחס בטיפול (בין היתר) גם לנזק שנגרם למערכת העצבים כתוצאה מרדיקלים חופשיים. לכן הטיפול יכלול שילוב של נוגדי חמצון בתזונה ובתוספי תזונה, תוך שימת דגש על תמיכה בתהליך ניקוי הרעלים שמתרחש בכבד, שימוש בצמחי מרפא לתמיכה כללית בתפקוד מערכת העצבים, שימוש בדיקור לאיזון תפקוד מערכת העצבים והקלה על התסמינים  ועוד.
בשתי גישות הטיפול, הקונבנציונלית והאינטגרטיבית, מושם דגש על ביצוע פעולות שמטרתן לסייע למוח לשמור על תפקודו התקין, גם כצעד מניעתי כגון: קריאה, למידה של נושאים חדשים, פתרון חידות ותשבצים וכדומה, זאת במקביל לשמירה על שגרת פעילות גופנית מתמשכת המסייעת לתפקודן התקין של כלל מערכות הגוף, לרבות מערכת העצבים והמוח.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה פונקציונליות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.