רגישויות למזונות – כל מה שצריך לדעת

רבים סובלים מאי נעימות בבטן לאחר אכילת מזונות מסוימים, ומתמודדים באופן כרוני עם כאבי בטן, גזים או נפיחות בטנית. בכתבה שלפניכם תוכלו למצוא מידע כללי על רגישויות או אי-סבילות למזונות ועל (בדיקת LRA) שיטות ובדיקות לאבחונן.

אי סבילות ורגישות למזון הן תופעות שכיחות בעולם המערבי, ונראה כי שכיחות זו עלתה במהלך העשורים האחרונים בצורה משמעותית, ככל הנראה בעקבות שינויים באורח החיים. רגישויות למזונות עלולות להיות מגוונת וכל אדם עלול לסבול מרגישות אינדיבידואלית למוצרי מזון שונים, ללא קשר אם הם נחשבים לבריאים או לא. במצב של רגישות או אי סבילות למזון, גופנו מגיב באופן שלילי לסוגי מזון שונים אותם אנו צורכים. המזונות הנפוצים ביותר בעולם המערבי המערבים רגישות או אי סבילות הם גלוטן, לקטוז ופרוקטוז, אך יחד עם זאת, עלולות להתפתח רגישויות לסוגי מזונות רבים, לרבות פירות וירקות. זה יכול להיות בעייתי להבין איזה מזונות גורמים לבעיות אילו, כי התגובתיות בדרך כלל מתבטאת לאחר מספר שעות (או יותר) מרגע שסיימו לאכול. 

כדי לנסות לזהות מזונות בעייתיים פוטנציאליים, פותחו מספר שיטות בדיקה ששווה להכיר. אך לפני כן, נסביר מהם ההבדלים בין אי סבילות למזון לבין רגישות למזון.

אי סבילות למזון אינה מערבת תגובה של מערכת החיסון, אלא ככל הנראה מדובר במיעוט באנזימי עיכול או בתהליך ספיגה לקוי של סוכרים שונים. המזונות החשודים יהיו לרוב סוגי פחמימות שגורמות לתסיסה במערכת העיכול כגון סוכר החלב (לקטוז), סוגי קטניות, סוגי ירקות ופירות שונים, דגנים מלאים שונים וממתיקים מלאכותיים.

הסימפטומים לרוב יופיעו כ- 30-45 דקות לאחר הארוחה ויהיו קשורים למערכת העיכול: גזים, נפיחות, שלשול, עצירות. לרוב הם ייווצרו או יוחמרו על רקע ארוחה גדולה על בסיס מזונות אלו.

לעומת זאת, רגישות למזון מערבת תגובת יתר של המערכת החיסונית למרכיב כזה או אחר של המזון, ובאה לידי ביטוי על ידי ייצור נוגדנים מסוג IgG ואחרים, תאי ורכיבי חיסון שונים. 

סוגי המזון יכולים להיות מגוונים ולהשתנות מאדם לאדם, ואף לכלול מזונות שאנו אוכלים לעיתים קרובות. התגובה לרוב תופיע לאחר מספר שעות אך היא יכולה להיות מאוחרת – עד מספר ימים לאחר אכילת המזון. הסימפטומים יכולים להיות מגוונים כולל כאבי ראש, פריחות בעור, בעיות עיכול שונות, תחושה כללית לא טובה ועוד

אך מכיוון שהתגובה החיסונית לרוב אינה מיידית, קשה מאוד לאתר את המזונות הספציפיים אליהם האדם רגיש.

מהם הגורמים לרגישות או אי-סבילות למזון?

השורש של הרגישות למזונות טמון ככל הנראה גם בגנטיקה האישית, אך סיבה  נפוצה נוספת קשורה להרגלי אכילה (כגון לעיסה בלתי מספקת) לבעיה בתהליכי העיכול (כגון מחסור בחומצות קיבה, אנזימי עיכול וכו'), מה שגורם למצב בו חלקיקי מזון גדולים שלא פורקו למרכיביהם (כמו חלבונים שלא פורקו לחומצות אמינו למשל) מעוררים תגובה חיסונית במטרה להגן על הגוף מפניהם.

מצב זה עלול להוביל בין היתר לתסמינים המאפיינים גם מחלות אחרות הקשורות למערכת העיכול והמעיים, לרבות, מחלות מעיים דלקתיות, קוליטיס, מעי רגיז וכדומה. 

השיטה הנפוצה ביותר לזיהוי המזונות אליהם אנו רגישים היא דיאטת האלימינציה.
בשיטה זו האדם הסובל מרגישות או אי סבילות למזון ורוצה לגלות בבירור אילו מזונות משפיעים עליו לרעה עובר לפרק זמן מסוים לתזונה מאוד מאוד מצומצמת על מנת להגיע למצב בו אין תסמינים של רגישות/אי סבילות למזון. לאחר מכן הוא מוסיף מרכיב מזון אחד בכל פעם, ממתין מספר ימים כדי לוודא שאין רגישות מעוכבת כלשהי, ואם אין תגובה שלילית לרכיב, ניתן להוסיף את מרכיב המזון הבא כדי לבדוק את השפעתו עליו.

בדיקה זו נחשבת לכלל לא פשוטה עבור אנשים רבים מפני שהיא אורכת זמן, מצריכה סבלנות והתמודדות עם דיאטה בסיסית, מצומצמת ומוגבלת מאוד. מסיבות אילו התפתחו סוגים שונים של בדיקות מעבדה, כגון בדיקת רגישויות למזונות המבוססת על איתור נוגדני IgG בדם, בדיקת LRA לבדיקת רמות הלימפוציטים בדם (תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסון) ועוד.

כמו בכל דבר ועניין, לכל שיטה ובדיקה עשויים להיות יתרונות וחסרונות אינדיבידואליים ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתחילים בבירור מסודר.

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.