רגישות לגלוטן – כל מה שחשוב לדעת

רגישות לגלוטן

גלוטן – מה זה?

גלוטן הוא חלבון הנפוץ בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון. שמו הגיע מהיכולת שלו "להדביק" (מאנגלית GLUE) ובכך לסייע לתפיחת הלחם. בעוד שרובנו בעולם המערבי צורכים לחמים ומאפים באופן יומיומי, חלק לא מבוטל מאיתנו יכולים לסבול מתסמינים קשים אפילו מחשיפה מעטה לחלבון הגלוטן. למחלה קוראים צליאק וכ-1% מהאוכלוסייה בישראל סובל ממנה. לא רק מי שאובחן כחולה צליאק עשוי לפתח תסמינים שליליים בחשיפה לגלוטן. בשנים האחרונות תופעה של רגישות לגלוטן שהיא לא צליאק התגברה ומקבלת התייחסות בקהילה הרפואית.

דגנים המכילים גלוטן: חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין
דגנים שאינם מכילים גלוטן: דורה, כוסמת, תירס, אורז, קינואה, טף, אמרנט, דוחן

צליאק (בעברית – דגנת): מחלה אוטואימונית בה הגוף מתייחס לגליאדין (חלבון בתוך הגלוטן) כגורם זר ובכך בכל חשיפה – נוצרת תגובה חיסונית. בחלק קטן מהמקרים מתגלה צליאק א-סימפטומטי (הכוונה – ללא תופעות) אך הרוב המכריע של האנשים סובלים מתסמינים מגוונים. התסמינים הנפוצים בצליאק הם כאבי בטן, בחילות, הקאות וריבוי יציאות (במיוחד חיוורות ומצחינות). בנוסף, צליאק עלול גם לגרום לנשירת שיער (4). במקרים קשים בגיל צעיר הוא עלול לגרום לבעיות התפתחות. התגובה החיסונית במעי עלולה לגרום לבעיות ספיגה ובמיוחד לברזל – לכן אנמיה היא תופעת לוואי נפוצה אצל חולי צליאק (1). אדם יאובחן כחולה צליאק רק לאחר בדיקת ביופסיה חיובית. אם בעבר מחלת הצליאק הייתה מאוד נדירה, הערכה היום שכ-1% מהאוכלוסיה המערבית לוקה בה (3)

רגישות לגלוטן שהיא לא צליאק (NCGS) הינה תגובה שלילית לאחר חשיפה לגלוטן/חיטה ללא ממצאים קליניים של צליאק. ככל הנראה סובלים ממנה 2%-3% לערך מהאוכלוסיה (3). הרגישות יכולה להתבטא בכאבי בטן, נפיחות, שלשולים, עייפות, כאבי ראש, איבוד תחושה בגפיים ואף תסמינים נפשיים כמו עייפות אי שקט ודיכאון (1).
במצב של רגישות לגלוטן עלולות להתרחש בעיות ספיגת ויטמינים ומינרלים חשובים כמו B12, חומצה פולית וברזל (1). בנוסף, עקב בעיות בספיגת השומנים, ויטמין די (החשוב לבריאות העצמות) עלול לרדת משמעותית ובכך לגרום לאוסטאומלציה ומשם לאוסטאופורוזיס (רככת עצמות) (1).
עד היום לא ידוע באופן מובהק מהו המנגנון הגורם לתופעת הרגישות לגלוטן שהיא לא צליאק, אך לפי מאמר של GUT (מגזין רפואי בכיר) חוקרים רואים בסיס פיזיולוגי לרגישות לגלוטן שהיא לא צליאק ע"י דליפה של חומרים וחיידקים מהמעי לזרם הדם (2,6).

בשלבים הראשונים לבדיקת רגישות לגלוטן או צליאק מבצעים בדיקות נוגדני anti gliadin IGA / IGG – אלו נוגדנים של מערכת חיסון העולים בחשיפה לגלוטן. מטרה נוספת של בדיקת נוגדני גליאדין היא מעקב להיענות תזונה נטולת גלוטן (5).

איך מגלים רגישות לגלוטן שהיא לא צליאק?

ניתן לבצע בדיקות לשלילת צליאק ובמידה ובדיקות נוגדנים הראו תוצאות חיוביות, ממצאים אלו יחשידו לקיומה של רגישות לגלוטן. התסמינים כמו שציינו קודם מגוונים מאוד וגם שונים מאדם לאדם. המשותף להם הוא שהם מופיעים לאחר אכילת דגנים ונעלמים לאחר שמוציאים את המזונות האלו מהתפריט (6). לצערנו – לא תמיד ניתן לראות שיפור מיידי מהסרת המזונות. יתרה מזאת, לפי ד"ר שלומי כהן, מנהל יחידת גסטרו ילדים מהמרכז הרפואי תל אביב – תהליך ריפוי המעי עשוי להיות ארוך ולהימשך אף מעבר לשנה (4).
לא רק רגישות לגלוטן היא במגמת עליה, אלא ככל הנראה רגישויות למזון בכללותם, לכן כל עוד לא נהיה במודעות תזונתית – על הכמות והמגוון, יהיה לנו קשה ללמוד להכיר את הבטן שלנו, מה עושה לה טוב וכמובן – מה עושה לה רע.

כמו שרואים ברגישות לגלוטן, בעיות במערכת העיכול הן לא רק עניין של חוסר נוחות ודלקתיות אלא עלולה גם להתווסף לבעיות ספיגה. ברגע שיכולת הגוף שלנו לספוג את חומרי ההזנה נפגמת – כל הגוף עלול להיפגע.

מקורות:

התכנים באתר ניתנים כמידע כללי בלבד. המידע אינו מיועד לשמש לאבחון או לטיפול במחלות ואינו מהווה המלצה לאי-קבלת ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי קונבנציונלי. למען הסר ספק, Lab-It פועלת כגורם מקשר בלבד, בין המעוניינים בביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות בחו"ל, לבין מעבדות בחו"ל המבצעות בדיקות אלו. Lab-It אינה מציעה שירותי אבחון, הסקת מסקנות כלשהן מתוצאות הבדיקות או טיפול מטעמה.